Fixed Price vs Time&Materials

מודל התמחור הפופולרי ביותר לפרויקטים הוא Fixed Price (מחיר קבוע), אך כיום, פרויקטים רבים מתומחרים במודל Time and Materials (זמן וחומר).
שני מודלים אלו הם הוותיקים והמוכרים ביותר, עם זאת ראוי לציין כי חברות רבות מתמחרות פרויקטים ע"י שילוב של שניהם. בכתבה זו, אסקור את היתרונות והחסרונות של כל מודל תמחור ושימושם המעשי בפרויקטים של פיתוח תוכנה.

מודל המחיר הקבוע הוא חוזה בסכום יחיד בו חברת הפיתוח אחראית על השלמת הפרויקט במסגרת הסכום אשר נקבע בחוזה.
בחירה במודל זה נכונה ומתאימה כאשר הלקוח מצליח להעביר את החזון הברור שלו לגבי המוצר, הדרישות, והמפרט, כך חברת הפיתוח תדע להעריך עלויות בצורה מדויקת ולספק תוצאות טובות. בחירה במודל מחיר קבוע כאשר שני הצדדים אינם יודעים להעריך את הדרישות והעלויות יהפוך הפרויקט למורכב יותר, ארוך יותר ויקר יותר.
אמ;לק מודל תמחור זה דומה למודל Waterfall, היתרון הוא גם החיסרון. חוסר הגמישות יכול לגרום לחיכוך בין שני הצדדים בעקבות חוסר גמישות לשינויים שיצוצו במשך הפרויקט ותאמינו לנו, יהיו הרבה כאלה.

מתי להשתמש במודל זה?

• כאשר יש דרישות ברורות ומועדים קבועים
• תקציב מוגבל או קבוע
• קיים MVP
• פרויקטים קטנים בעלי היקף מוגבל

יתרונות המודל:

חיזוי- הוא גורם הליבה שכל יזם מחפש בפרויקט שלו. שימוש במודל מחיר קבוע דורש בדרך כלל העברת מועדים ונתונים ברורים על מנת לבנות את התקציב.
כאשר מדובר בפרויקט שתהליך הפיתוח שלו נע בין חודש ל 3 חודשים ניתן לתכנן הוצאות בצורה יחסית מדויקת ובמקרים אלו, מודל מחיר קבוע יתאים. אך, כאשר מדובר על פרויקט שתהליך הפיתוח שלו יימשך יותר מ 4 חודשים, יהיה קושי בחיזוי ההוצאות ובמקרים אלו, עדיף לבחור במודל תמחור אחר.

שקיפות- כאשר יש דרישות מוגדרות, תקציב קבוע ומועדים קבועים מראש- לא יהיו הפתעות. אינטראקציה קבועה מול חברת הפיתוח תשמור על היקף עבודה קבוע ולא יהיו חריגות מהחוזה.

קל לניהול- מודל תמחור זה דורש מעט מעורבות בין הצדדים כיוון שמחיר וזמן הפרויקט ידועים מראש. התשלומים לחברת הפיתוח מבוססים בעיקר על אחוז העבודה שבוצעה.

חסרונות המודל:

חוסר גמישות- היא נקודת התורפה העיקרית במודל זה. הלקוח הוא האחראי לכל השינויים בפרויקט, אם הם מגיעים מצד חברת הפיתוח או בשינויים בדרישות שלך לפרויקט.

מעורבות נמוכה יחסית- יכול להיחשב גם יתרון וגם חסרון, תלוי בתקשורת בין חברת הפיתוח ללקוח. מודל תמחור זה אינו דורש דיווחים קבועים ואינטרקציה רבה בין הלקוח לחברת הפיתוח. הניהול מתבצע בעיקר ע"י חברת הפיתוח, כך שהלקוח אינו מעורב בצורה עמוקה בפרויקט. עם זאת, זה לא אומר שהלקוח יהיה "בחושך" לגבי התקדמות וזרימת הפרויקט.

מודל זמן וחומר הוא שונה לגמרי, שיטת תמחור זו היא על פי שעות עבודה. הלקוחות משלמים לפי בנק שעות במחיר קבוע לשעת עבודה. כלומר, הלקוח משלם על פי סכום השעות שהושקעו בפרויקט בתוספת עלויות החומרים. מודל זה מאפשר גמישות בפרויקט, אך דורש בקרה, שקיפות ושיתוף פעולה מלא בין חברת הפיתוח ללקוח.
אמ;לק מודל זה תומך בניהול Agile, המאפשר עבודה מהירה ויעילה יותר, עיצוב ופיתוח במקביל. על מנת שניהול זה יצליח, על חברת הפיתוח לאפשר ללקוח גישה ללוחות הזמנים ולתוכנת Git וכמובן, קביעת פגישות תכופות.

מתי להשתמש במודל זה?

• פרויקטים בעלי טווח בינוני, בין 3-6 חודשים בעלי דרישות דינמיות
• היקף הפרויקט עדיין לא ידוע במלואו
• חשובה לכם הגמישות בתהליכי העבודה

יתרונות המודל:

גמישות- תמחור על פי שעות עבודה, מאפשר שינויים רבים בתהליך הפיתוח של הפרויקט. ביניהם הרחבת/ צמצום הפרויקט, שינויים בעיצוב, שינוי באסטרטגיית הפיתוח. כמובן שאם בתהליך העבודה יהיו שינויים רבים מידי זה יגרור עיכובים ועלויות נוספות לפרויקט, אך אין ספק שמודל תמחור זה מאפשר גמישות רבה גם ללקוח וגם לחברת הפיתוח.

היקף עבודה דינמי- הוא אחד ממאפייני מפתח בפרויקטים גדולים ומורכבים. לפרויקט יכולה להיות מטרה כללית שצריך להשיג, אולם הידיעה כיצד נשיג אותה בדיוק אינה תמיד ידועה מראש.

לעיתים קרובות, בעיקר עבור חברות סטארט אפ עדיף לקבל החלטות תוך כדי התהליך, לפתח אסטרטגיה ולבנות תוכנה מותאמת אישית תוך כדי עבודה ובשילוב משוב ממשתמשים.

תזמון טוב יותר- הימנעות מבניית הצעת מחיר קבועה עוזרת להתחיל פרויקט באופן מיידי. בנוסף, תשלום על פי שעת עבודה מאפשרת ללקוח לראות כמה זמן הצוות משקיע על כל שלב בפרויקט ומחייב את חברת הפיתוח לעבוד ביעילות רבה.

חסרונות המודל:

בקרה נמוכה על התקציב- היא החסרון העיקרי של מודל זה, העלות הכוללת של הפרויקט עלולה להיות גבוהה יותר מהמתוכנן.

מעורבות רבה של הלקוח- נדרש מהלקוח להיות מעורב בתהליך הפיתוח, על מנת לוודא שהצוות עומד בהיקף העבודה שהוסכם.

לסיכום, בחירת מודל התמחור הנכון יכול להיות תהליך מסובך, כיוון שצריכה להיות התאמה ושיתוף פעולה בין חברת הפיתוח ללקוח. השקעת מחשבה וניתוח היתרונות והחסרונות של כל מודל יוכלו לחסוך בעלויות, לצמצם את זמן הפרויקט ויהפכו את תהליך הפיתוח ליעיל יותר.